איך מחליטים על תנאי קבלה למסלול לימודים אקדמי?

בואו נעשה סדר בדברים! חשוב לזכור שתנאי קבל הנועדו כדי לסנן סטודנטים ולדאוג שרק מי שמתאים יתחיל את הלימודים. כך ניתן יהיה למנוע מפחי נפש ואכזבות מיותרות

אחרי המון לבטים ומחשבות החלטתם סוף סוף באיזה תחום לימודים אתם רוצים להתמקד. חקרתם ובחרתם את המקום שבו אתם רוצים ללמוד את המסלול המבוקש,, בדקתם מהם תנאי הקבלה ופתאום גיליתם שאתם לא ממש עומדים בהם. אחרי חיפוש נוסף גיליתם שבמוסד לימודים אחר אתם דווקא כן עומדים בתנאי הקבלה ועכשיו אתם לא ממש מבינים איך זה יכול להיות ועל פי מה קובע מוסד לימודים את תנאי הקבלה למסלול. הנה חלק מהפרמטרים שעומדים בפני מוסד לימודים כשהם קובעים את תנאי הקבלה.

מדד הביקוש למסלול הלימודים
הביקוש שיש למסלול מסוים הוא בין הפרמטרים המשפיעים ביותר על תנאי הקבלה. כך למשל אם מסלול כלשהו נתקל בביקוש גדול, תנאי הקבלה אליו נוקשים יותר. זה יאפשר ליצור סינון ולצמצם את כמות הנרשמים למסלול למספר שאותו מוסד לימודים יכול לעמוד בו. מסלולים שהביקוש אליהם אינו גדול מציגים תנאי סף פשוטים יותר כיוון שאין צורך מהותי בסינון ומיון שכן יש מקום לכל הסטודנטים שמעוניינים. כמובן שביקוש אינו הפרמטר היחיד, אך הוא חלק גדול ממה שמשפיע על קביעת תנאי הקבלה.

מדד הקושי והמורכבות של הלימודים
פרמטר נוסף ולא פחות חשוב הוא רמת הקושי של הלימודים. ככל שהרמה והדרישות הן גבוהות יותר, תנאי הקבלה יהיו קשיחים יותר. פרמטר זה נועד להבטיח שרק מי שמתאים ללימודים ויוכל להתמודד איתם יירשם אליהם. זה ימנע ממי שאינו מתאים להתחיל את הלימודים ויצמצם משמעותית את הסיכויים למפח נפש או אכזבה מאי היכולת לסיים את הלימודים בסופו של דבר.

מה מרכיב תנאי קבלה למסלולי לימוד?
תנאי קבלה משתנים ממוסד למוסד ובהחלט יכול להיות מצב שאותו מסלול לימודים יכלול תנאי קבלה שונים בכל מקום. כך למשל תנאי הקבלה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית הם קשיחים בהרבה מאלו של מסלול משפטים במכללת נתניה. הסיבות לכך, בין היתר, קשורות לביקוש ולרמת הקושי. בדרך כלל תנאי קבלה מורכבים מממוצע בגרויות, ציון פסיכומטרי, מבחן קבלה, ראיון אישי ולפעמים גם דברים נוספים. לכל מוסד יש את החופש היחסי לקבוע את תנאי הקבלה שלו.